מינוי אפוטרופוס לקטין בצוואה

ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם, הן אם מדובר בזוג נשוי, בני זוג שחיים בנפרד, גרושים וכו'. זוהי זכות אלמנטרית של כל אב ואם ולא קיימת כל אפשרות לשלול מהם אחריות זו. במקרה שבו אחד מבני הזוג הולך לעולמו, בן הזוג שנותר הופך להיות האפוטרופוס היחיד של הילדים המשותפים.

יש הורים, אשר במצבים מסוימים מכינים צוואה, כדי להיערך לבאות והם ממנים בדרך כלל קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא יהיה זה שיגדל את הקטין לאחר מותו של האב ו/או של האם. אם מדובר במקרים מצערים שבהם שני בני הזוג הולכים לעולמם, או אם מדובר באדם שהוא חד הורי, הבקשה שלהם היא שהסבא, ו/או הסבתא, או אחד הדודים, או הדודות יגדל את הילד.

עם זאת על פי חוק האומנה, מי שמגדל את הילד לא יכול במקביל לשמש גם כאפוטרופוס וזאת גם כאשר הוא מגדל באופן נורמטיבי את הילד. מקרים מסוג זה הגיעו לבתי המשפט לענייני משפחה. כל מקרה נבדק לגופו ובית המשפט פסק על מינוי קרובי המשפחה גם לאפוטרופוסים, או לחלופין מינו לתפקיד זה קרוב משפחה אחר.

המגמה היא לפעול תמיד לטובת הילד, אך יש מקרים של מינוי אפוטרופוס לקטין בצוואה, בהם נוצר מלכוד נוסף - זאת כיוון שעל פי חוק האומנה הגיל המקסימלי למינוי מסוג זה הוא עד גיל 56 בלבד.